השקל הדיגיטלי הריכוזי
הוא פרויקט שיזם בנק ישראל בשנת 2020 [1] , שנועד לבחון את האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי
(CBDC). השקל הדיגיטלי, אם יונפק, עתיד להיות מטבע שיהווה התחייבות דיגיטלית של בנק ישראל, בדומה למזומן הפיזי שמונפק על ידי בנק ישראל. בניגוד למזומן, השקל הדיגיטלי עשוי לאפשר מעקב אחר פעולת האזרח, הגבלת תשלום, הגבלת צריכת פחמן, אי בעלות ואי פרטיות, תשלומים שאינם מקוונים.
לפי פיתוח בר קיימא של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, מדינות רבות בעולם צפויות להחליף את ההילך החוקי שלהן בין השנים 2025–2030 ממזומנים למטבעות דיגיטליים אשר יחליפו את השיטה הישנה. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הצהיר בפורום זה כי מדינת ישראל מחויבת למטרות הארגון.

 ההצלחה תלויה באמון הציבור נסיון העבר:
הניסיון הבינלאומי מראה עד כמה קריטית שאלת האמון הציבורי.
בהאמה הייתה המדינה הראשונה להשיק מטבע דיגיטלי ריבוני, אך הציבור לא אימץ אותו. ניגריה הלכה צעד רחוק יותר עם ה-
eNaira, כולל קמפיין שיווק נרחב, אך נתקלה באדישות ציבורית. מנגד, סין הצליחה להטמיע את ה־e-CNY באזורים נרחבים,
תוך שילובו בתחבורה ציבורית, אפליקציות עירוניות ואפילו ניסוי בכסף מתכלה בעל תוקף מוגבל.
האיחוד האירופי נמצא בשלבים מתקדמים של עיצוב ה־Digital Euro, בעוד ש-ארה"ב שומרת על קו זהיר לנוכח התנגדות
פוליטית לריכוז הכוח הכספי בידי הממשל הפדרלי.
גם בישראל, הצלחת הפרויקט לא תימדד בטכנולוגיה או באיכות הפיילוטים, אלא ברמת האמון של הציבור. השק"ד לא יוכל
להתרומם בלי תמיכה רחבה, שתבוא רק אם הציבור יאמין שהמטבע החדש משרת אותו ולא את המדינה בלבד. כאן נכנס לתמונה
ממד קריטי שהוזנח לעיתים קרובות במיזמי CBDC: חינוך פיננסי. הציבור חייב להבין את ההבדל בין השק"ד לקריפטו, בין ארנק
דיגיטלי לחשבון בנק, בין ריבית דיגיטלית לריבית נומינלית. רק כאשר ההבנה הזאת תחלחל, יוכל המטבע הדיגיטלי הישראלי
להפוך מכלי ניסוי למהפכה אמיתית.

חוק לצמצום השימוש במזומן

חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018 הוא חוק שאושר בכנסת במרץ 2018. החוק נועד להגביל את השימוש הרחב
במזומנים, במטרה לצמצם את ההון השחור ולהיאבק בהלבנת הון, השתמטות ממס, מימון טרור, ועוד.
עיקרי המגבלות החל מ-1 באוגוסט 2022 הם: בעסקה עם עוסק נאסר לשלם או לקבל תשלום מזומן שגובהו עולה 6,000 ש"ח או 10% מהעסקה, הנמוך מביניהם. בעסקה בין מי שאינם עוסקים מגבלת התשלום היא 15,000 ש"ח, או 50,000 ש"ח בעסקה פרטית למכירת כלי רכב [1][2] . המגבלות שונות בעסקאות עם תיירים. בנוסף, יש מגבלות על שימוש בצ'קים.
במקור, כשנכנס החוק לתוקף ב-1 בינואר 2019, מגבלת הסכום בעסקה עם עוסק הייתה 11,000 ש"ח, ובין מי שאינם עוסקים
50,000 ש"ח בכל סוג עסקה.