פרויקט השקל הדיגיטלי
פרויקט השקל הדיגיטלי הוא פרויקט שיזם בנק ישראל בשנת 2020 [1] , שנועד לבחון את האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי
(CBDC). השקל הדיגיטלי, אם יונפק, עתיד להיות מטבע שיהווה התחייבות דיגיטלית של בנק ישראל, בדומה למזומן הפיזי שמונפק על ידי בנק
ישראל. בניגוד למזומן, השקל הדיגיטלי יאפשר ביצוע עסקאות תשלום דיגיטליות – כמו תשלומים מרחוק. בנוסף, השקל הדיגיטלי עשוי לאפשר
ביצוע עסקאות חדשניות, מעקב אחר פעולת האזרח, הגבלת תשלום, הגבלת צריכת פחמן, אי בעלות ואי פרטיות, תשלומים שאינם מקוונים,
ובנסיבות מסוימות גם תשלומים אנונימיים.

ל פי פיתוח בר קיימא של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, מדינות רבות בעולם צפויות להחליף את ההילך החוקי שלהן בין השנים 2025–2030
ממזומנים למטבעות דיגיטליים אשר יחליפו את השיטה הישנה. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הצהיר בפורום זה כי מדינת ישראל מחויבת
למטרות הארגון.
מהפכת השקל הדיגיטלי: האם ישראל עומדת להמציא את הכסף מחדש?
בנק ישראל שוקל להשיק גרסה דיגיטלית לרכיב הבסיסי ביותר במערכת הכלכלית – השקל ● במאמר - מבט לעבר מדינות שכבר ניסו את המהלך החושף הצלחות
חלקיות, כישלונות צורבים ושיעור אחד ברור: ההצלחה תלויה באמון הציבור
אמיר עוז
10/04/2025

https://www.pc.co.il/editorial/428425/
כסף חדש, תשתית ישנה
השקל הדיגיטלי לא יתפקד כמו עוד אפליקציית תשלום, אלא ככסף לכל דבר – אמצעי תשלום זמין בכל עת, גם בלי חיבור לאינטרנט, אשר מוחזק
על ידי האזרח בארנק דיגיטלי שמסופק על ידי שחקנים מוסמכים, אך מגובה ישירות על ידי המדינה.
המודל שהציע הבנק המרכזי מתבסס על מבנה דו-נדבכי: הציבור לא יקיים קשר ישיר עם בנק ישראל, אלא ייעזר בשחקני תשתית פרטיים –
בנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות פינטק, שיספקו את הארנקים וינהלו את הממשק. הכסף עצמו, לעומת זאת, יהיה מוחזק בשם האזרח
ובאחריות המדינה, בדומה להחזקת מזומן. באופן הזה, הציבור יקבל כסף רשמי, נזיל, מיידי ולא תלוי בגורמים מסחריים, גם בעת משבר מערכתי.
המשמעות הכלכלית רחבה הרבה יותר מהיבט טכנולוגי או נוחות שימוש. עצם האפשרות להחזיק כסף ישירות בבנק המרכזי מעלה שאלות קשות
על תפקידה העתידי של הבנקאות. כיום הציבור מפקיד את כספו בבנקים מסחריים, אשר עושים שימוש בפיקדונות האלה לצורך מתן אשראי. אם
ציבור רחב יעדיף להחזיק חלק מהונו בארנק דיגיטלי, הרי שמרבית הפיקדונות עלולים להתכווץ. הבנקים ימצאו את עצמם עם פחות מקורות
אשראי, יכולת ההלוואה שלהם תצטמצם והתפקיד המסורתי של "שומרי כספי הציבור" יהפוך למיותר בחלקו. בנק ישראל מודע לאיום, ולכן קבע
מגבלות: תהיה תקרה לסכום שניתן יהיה להחזיק בכל ארנק, כדי למנוע יציאה מסיבית של כספים מהמערכת הבנקאית ולשמר את תפקידה המוסדי.
מה קרה בעולם בתחום?

הניסיון הבינלאומי מראה עד כמה קריטית שאלת האמון הציבורי.
בהאמה הייתה המדינה הראשונה להשיק מטבע דיגיטלי ריבוני, אך הציבור לא אימץ אותו. ניגריה הלכה צעד רחוק יותר עם ה-
eNaira, כולל קמפיין שיווק נרחב, אך נתקלה באדישות ציבורית. מנגד, סין הצליחה להטמיע את ה־e-CNY באזורים נרחבים,
תוך שילובו בתחבורה ציבורית, אפליקציות עירוניות ואפילו ניסוי בכסף מתכלה בעל תוקף מוגבל.
האיחוד האירופי נמצא בשלבים מתקדמים של עיצוב ה־Digital Euro, בעוד ש-ארה"ב שומרת על קו זהיר לנוכח התנגדות
פוליטית לריכוז הכוח הכספי בידי הממשל הפדרלי.
גם בישראל, הצלחת הפרויקט לא תימדד בטכנולוגיה או באיכות הפיילוטים, אלא ברמת האמון של הציבור. השק"ד לא יוכל
להתרומם בלי תמיכה רחבה, שתבוא רק אם הציבור יאמין שהמטבע החדש משרת אותו ולא את המדינה בלבד. כאן נכנס לתמונה
ממד קריטי שהוזנח לעיתים קרובות במיזמי CBDC: חינוך פיננסי. הציבור חייב להבין את ההבדל בין השק"ד לקריפטו, בין ארנק
דיגיטלי לחשבון בנק, בין ריבית דיגיטלית לריבית נומינלית. רק כאשר ההבנה הזאת תחלחל, יוכל המטבע הדיגיטלי הישראלי
להפוך מכלי ניסוי למהפכה אמיתית.

כסף חדש צריך שפה חדשה
ההשפעות של השק"ד על שוק ההון עדיין אינן ברורות, אך ברור שהן תהיינה עמוקות. ככל שיותר אזרחים יחזיקו כספים בארנקים דיגיטליים, כך
יכולה לקטון הנזילות במערכת הבנקאית. בנקים יידרשו להתאים את עצמם וקרנות פנסיה עשויות לבנות מסלולים חדשים שיתמודדו עם נוכחות
השק"ד בתיקי ההשקעה.
לצד זאת, עלולות לצוץ פלטפורמות השקעה חדשות, מבוססות על תשתית השק"ד, וייווצרו מודלים עסקיים שיאתגרו את המערכת הקיימת. לכן,
השק"ד איננו רק כלי של המדינה – הוא פוטנציאל לשינוי עומק בשוק ההון, באשראי, ובאופן שבו אנחנו חושבים על כסף.
המבחן האחרון: האם נבחר לקחת חלק במהפכה?

השקל הדיגיטלי אינו רק פרויקט טכנולוגי, הוא מגדיר מחדש את מערכת היחסים בין אזרח, מדינה וכסף. מדובר בכסף שזז אחרת, שנוצר אחרת,
שנשלט אחרת ושמאפשר למדינה להיות נוכחת יותר, אך גם אחראית יותר, בכל עסקה ופעולה.
זהו מבחן של אמון, של חופש, של שקיפות ושל הבנה. ואם נעמוד בו בהצלחה, ישראל עשויה להפוך למדינה מובילה בתחום הכלכלה הדיגיטלית,
מדינה שבה הכסף לא רק עובד – אלא משרת.
חוק לצמצום השימוש במזומן

חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018 הוא חוק שאושר בכנסת במרץ 2018. החוק נועד להגביל את השימוש הרחב
במזומנים, במטרה לצמצם את ההון השחור ולהיאבק בהלבנת הון, השתמטות ממס, מימון טרור, ועוד.
עיקרי המגבלות החל מ-1 באוגוסט 2022 הם: בעסקה עם עוסק נאסר לשלם או לקבל תשלום מזומן שגובהו עולה 6,000 ש"ח או
10% מהעסקה, הנמוך מביניהם. בעסקה בין מי שאינם עוסקים מגבלת התשלום היא 15,000 ש"ח, או 50,000 ש"ח בעסקה
פרטית למכירת כלי רכב [1][2] . המגבלות שונות בעסקאות עם תיירים. בנוסף, יש מגבלות על שימוש בצ'קים.
במקור, כשנכנס החוק לתוקף ב-1 בינואר 2019, מגבלת הסכום בעסקה עם עוסק הייתה 11,000 ש"ח, ובין מי שאינם עוסקים
50,000 ש"ח בכל סוג עסקה.
נתניהו מנסה להסתיר מדיניות רשלנית בשטר של 200 שקל
https://www.zman.co.il/523201/popup/
הרעיון כי ביטול שטר 200 השקלים יפתור את בעיית ההון השחור הוא נאיבי ● ההנחיה של נתניהו היא לא יותר
מהסחת דעת פופוליסטית מחוסר היכולת והרצון שלו להתמודד עם האתגרים הכלכליים האמיתיים של המדינה ● את
המחיר ישלמו, כרגיל, החלשים ביותר ● פרשנות

נתניהו בעד יוזמת סער לביטול שטר ה-200 שקל ynet
https://www.ynet.co.il/news/article/bkymlqyjel#google_vignette
| אלו האפשרויות שהועלו בקבינט
רה"מ כינה זאת רעיון מצוין ואמר שישוחח בנושא עם הנגיד - לאחר שאתמול שללו בבנק ישראל את היוזמה שנועדה לרסק
את חמאס כלכלית. סער הציג שתי אפשרויות: הוצאה מהמחזור של כל השטרות או של אלו שידוע שהן ברשות חמאס. לדבריו,
ניתן לבצע זאת במהירות - והאזרחים לא ייפגעו. גורמים כלכליים: לא ישים
לצד הדיון על הסיוע לעזה והדרישה לעבור לשלב עצים בלחימה, עלה לדיון בישיבת הקבינט גם הרעיון של השר גדעון סער
לביטול הסדרות הישנות של שטרות 200 שקלים, במטרה "לרסק את חמאס", כלשונו של סער. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר
שזה רעיון מצוין, ציין שידבר בנושא עם נגיד בנק ישראל והנחה לבחון את האפשרות לבצע זאת. גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ;
ושרים נוספים הביעו בישיבת הקבינט תמיכה ברעיון.
סער אמר בקבינט שהמלחמה בחמאס אינה רק מלחמה צבאית אלא גם מלחמה כלכלית וכרגע חמאס במצוקה ומתקשה בתשלום
משכורות לפעיליו - ולכן חשוב מאוד להקריס אותו מבחינה כלכלית. לדבריו, מהלך שכזה יאפשר זאת ויהיה אפקטיבי גם מול
ארגוני טרור נוספים ומול הפשע המאורגן. סער העריך שאפשר לבצע צעד זה באופן מהיר ושלמיטב ידיעתו גם רשות המיסים וגם
הרשות לאיסור הלבנת הון תומכות במהלך
בישיבה הציג סער שתי אפשרויות: או להוציא מהמחזור את כל שטרות ה-200 ולהחליפם בשטר חדש או בשני שטרות של 100 -
או המהלך שאליו דחף במכתבו לנגיד פרופ אמיר ירון, לפיו יוצאו סדרות מסוימות של שטרות שהמערכת יודעת שהם נמצאים
ברצועה. בישיבה אף אחד לא הסתייג מהרעיון, אבל אתמול בנק ישראל שלל את היוזמה מכל וכל והנושא נתון להחלטתו. לפחות
בינתיים, גם אין המלצה של גורמי ביטחון לבצע צעד שכזה.
תעודת זהות דיגיטלית היא גרסה אלקטרונית של תעודת הזהות הפיזית, המאפשרת לאזרחים לבצע מגוון פעולות מקוונות בצורה מאובטחת. היא מבוססת על תעודת זהות חכמה, המכילה שבב
אלקטרוני עם מידע אישי וביומטרי, ומאפשרת אימות זהות דיגיטלי מול אתרי ממשלה